טיפ טפה אמיץ

טיפ טפה אמיץ

תקציר:
ספר נפלא שעוסק בפחדים של ילדים ובחברות בין ישויות שונות "טיפ טיפה אמיץ" מאת ניקולה קינר (הוצאת אגם). תרגום: ראובת ניצן. "נבי הארנב אהב להישאר בבית. לונה, החברה שלו, אהבה לבלות בחוץ". הסיפור מתאר חברות שנרקמת בין שני הפכים – נבי החששן, שיושב כל הימים בבית, משקה עציצים, סורג, קורא, אופה ומנסה לחוות את העולם החיצוני מבלי לצאת. ולונה, ההרפתקנית, ששוברת את הסטריאוטיפ המיוחס לארנבים ולנשים – ואינה חוששת ממסעות או מחיות גדולות ממנה. לונה מספרת לנבי על מסעותיה ומנסה לפתות אותו בעזיבת הבית וביציאה אל עולם החיצוני אולם נבי מפחד ונשאר ספון בביתו. "לפעמים, נבי, צריך להיות טיפ טיפה אמיץ!" מפצירה בו לונה טרם יציאתה למסע, אבל נבי ממשיך בשלו. לאחר עזיבתה של לונה, נבי מחליט לצאת ולהתפייס עמה. זוהי היציאה הראשונה שלו מהבית והוא אורז מסכת צלילה, פנס, צעיף וקופסת עוגיות. היציאה אל החוץ שכולל מראות וצלילים חדשים מעוררת בנבי פחד. החיות שמסביבו אינן לועגות לו אלא מספרות לו על אומץ לבה של לונה והוא מחליט להתחקות אחר עקבותיה. לראשונה נבי צולל לתוך הנהר, חמוש במסכת צלילה, ומגלה עולם חדש ומרתק. הוא אף דוהר על איל, והצעיף ששימש אותו להגנה מפני הקור, משמש אותו כעת כמושכות. באמצעות הפנס הוא מאיר את דרכו במערה החשוכה. ולבסוף, כשהוא מבחין בזאב מאיים שעומד לטרוף את לונה, הוא מתחבא ובוכה. אבל תחושת המחויבות והאהבה כלפי לונה מניעות אותו לפעולה. הוא רץ אל עבר הזאב ומציע לו לאכול עוגיות במקום את לונה. הזאב שמח על ההצעה, ואוכל בתיאבון את העוגיות. לונה השמחה שואלת את נבי: "מתי בדיוק הפכת לכזה אמיץ?" והוא עונה שזה קרה בבוקר, כשהוא אפה את העוגיות, והשניים, במקום לחזור הביתה, יוצאים להרפתקה אחרונה.

עותקים